פסק-דין בתיק ב"ל 20505-09-11

1.         לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.6.11, אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 5%.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

2.         המערער, מחסנאי, נפגע בכתפו הימנית בתאונת עבודה שאירעה ביום 6.4.10.

            ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 30% מיום 9.4.10 עד יום 17.4.10 ומיום 28.4.10 עד יום 8.5.10; נכות זמנית בשיעור 25% מיום 28.5.10 עד יום 31.8.10; נכות זמנית בשיעור 15% מיום 1.9.10 עד  יום 30.11.10; ונכות יציבה בשיעור 5% מיום 1.2.10 ואילך, והכל בגין סעיף 39(3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן - התקנות), שעניינו נקע בעצם הבריח ללא הגבלה בתנועות.

3.         המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון. ועדה רפואית לעררים שהתכנסה לדון בערר ביום 13.6.11 תיעדה את נימוקי הערעור כך:

" הערעור גם על הנכות הזמנית וגם הקבועה. סבורים שמגיעים אחוזי נכות גבוהים יותר ונכות זמנית ארוכה יותר. ממציאים אישור רפואי לעניין נכות זמנית וכן אישור רפואי לעניין נכות צמיתה. מבקשים לאמץ את קביעותיו. בדיקתו של ד"ר רמי דוד לעניין הנכויות הזמניות היתה בזמן אמת".

4.         הוועדה פירטה בדו"ח את הממצאים הרפואיים הבאים:

" תוצאות בדיקת US 14.4.10 הסתיידות בגיד ה- SS ללא קרע דפורמציה ונוזל ב- ACJ.

מתאר כתפיים סימטרי שמור אין להתרשם מדלדול או עיוות.

ACJ תקין וסימטרי, לחץ על ACJ שווה דו"צ.

מבחן טלסקופינג שלילי, נפוליון שלילי, הוקינס וניר שליליים, מבחן דרופהנד שלילי. ... קדמית ואפקית, ימין '130 שמאל '160 כיפוף קדמי - ימין 140 שמאל 160 יישור 60 דו"צ סיבוב חיצוני '60 דו"צ סיבוב פנימי. קצה אגודלים בגובה D10 דו"צ. נמדדו היקפים שווים סביב בתי השחי, זרועות ואמות ... והחזרים שמורים בגפיים עליונות ללא כל ממצא בשכמות".

בהמשך נכתב, בפרק הסיכום והמסקנות:

" הוועדה עיינה בסונר כתף ימין שבוצע בסמוך לאירוע התאונתי ולא הדגים ממצא חריף של קרע. ההסתיידות שנצפתה ב- SS אינה רלוונטית לתאונה, הממצא בעצם התאים לטנדיניטיס קלה.

הוועדה עיינה באישור הרפואי של ד"ר רמי דוד 24.7.10 שבבדיקתו הקלינית התרשם מתפקוד כמעט מלא לחלוטין בכתף ימין וכן באישור נוסף מ-13.5.11 שגם שם התרשם מתנועתיות תפקודית בכתף ללא עדות לקרע גידי ולכן הוועדה אינה רואה עימו עין בעין בכל הנוגע לאחוזי הנכות שהומלצו על-ידו.

לציין ש-5% שניתנו בדרג I מתייחסים למצב של נזק ממשי ב- ACJ כגון קרע גידי ב- ACJ ונקיעתו כאשר המצב אצל הנבדק קל לאין שיעור ולכן הוועדה דוחה את הערר" (ההדגשה במקור).

5.         המערער טען כי נפלו מספר פגמים משפטיים בהחלטתה זו של הוועדה, בגינם על בית הדין להתערב בה:

א.         הערר שהגיש על החלטת הוועדה מדרג ראשון נסב, בין היתר, על הנכויות הזמניות שנקבעו לו והוועדה לעררים כלל לא דנה בחלקו זה של הערר.

ב.         הוועדה שגתה משקבעה במסקנותיה כי לא הודגם ממצא חריף של קרע בכתפו הימנית של המערער, על אף שמתוצאות הבדיקה עולה שישנו חשד "לקרע בליגמנטום AC". סעיף 42 לתקנות אינו מתנה קביעת נכות בקיומו של קרע "חריף" והיה על הוועדה לשקול לקבוע למערער נכות לפי סעיף זה.

ג.          הוועדה לא קיימה דיון מקצועי כלשהו בחוות דעתו של ד"ר רמי דוד, אלא רק ציטטה את האמור בה ואז קבעה כי היא אינה רואה עין בעין עימו.